ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
3652-06,50804-07-11
06/08/2012
|
בפני השופט:
איטה קציר
|
| - נגד - |
התובע:
מיכאל עזרן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
| פסק-דין |
1. בתאריך 4/5/10 ניתן פסק דין על ידי מותב בראשות כב' השופטת מהא סמיר עמאר ונציגי הציבור, מר מוחמד שוגרי ומר אופיר אהרן.
2. בפסק הדין הנ"ל נקבע, כי זכאות התובע לגמלת נכות בהתאם לסעיף 196(ב) אמורה היתה להתחיל ביום 1/1/06, בתום 90 ימים מהתאריך הקובע שהינו 1/10/05, אך מאחר ושב לעבודתו ביום 11/12/05, לפני חלוף 90 ימים מהתאריך הקובע, אין הוא עונה על הגדרת נכה החל מיום 11/12/06 ולכן אינו זכאי לתשלום קצבת נכות.
3. התובע ערער על פסק הדין הנ"ל לבית הדין הארצי בתיק עב"ל 22073-06-10. בהחלטה שניתנה ביום 14/7/11 ציינה כב' השופטת רונית רוזנפלד את הסכמות ב"כ הצדדים כדלקמן:
"
א. לפי הוראת סעיף 195 ו-196ב הזכות לגמלת נכות מתחילה בתוך 90 ימים מ"התאריך הקובע". התאריך הקובע הוא התאריך שבו עקב הליקוי נגרם למבוטח אי כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות. על פי הוראה זו די באובדן אי כושר של 50% או יותר, ולא נכונה הפרשנות לפיה נדרש אובדן מלא של כושר השתכרות. לעניין זה ניתן להפנות גם להגדרת "נכה" כפי שהיא מופיעה בסעיף 195 לחוק (בתוך הסוגריים). אשר על כן מקובל עלינו כי הערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי יתקבל בנקודה זו.
ב.
התיק יוחזר לבית הדין האזורי להשלמת הבירור לפניו לעניין שיעור השתכרותו של המערער ברבעון אפריל - יוני 2004, ובהתאמה לכך לצורך קביעה אם המערער עונה על הגדרת נכה".
4. בנוסף, ב"כ הצדדים הסכימו כי התיק יוחזר לבית הדין האזורי, לבחינת שיעור שכרו של המערער בתקופה שלפני הפגיעה על פי בחירת המערער, כפי שמקנה לו החוק ביחס לתקופה
אפריל-יוני 2004
ולא כפי שקבע בית הדין האזורי בנוגע לתקופה שלאחר הפגיעה. לכן ב"כ הצדדים הצהירו כי מקובל עליהם שבית הדין ישוב ויפסוק על פי התיקון - האם התקיימה במערער הגדרת "נכה".
5. ביום 20/7/11 אישר בית הדין הארצי את ההסכמות של הצדדים ונתן להם תוקף של פסק דין.
6. בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 31/1/12 הסכימו ב"כ הצדדים כי מדובר בשאלה משפטית וכי תצהירו של התובע יוגש ללא חקירה נגדית וכך גם תעודת עובד ציבור של הגב' חבשוש עירית מטעם הנתבע והתיק נדחה להגשת סיכומים בכתב.
ב"כ הצדדים הגישו את הסיכומים לביה"ד כנדרש.
טענות התובע:
7. פסה"ד של ביה"ד האזורי קבע בסעיף 14, כי יש לחשב את ההפחתה בהתייחס להכנסת התובע בכל הרבעון לאחר ה"תאריך הקובע".
הסכמת הצדדים בביה"ד הארצי כללה, בין היתר, את ההסכמה לחישוב רבעוני ולא חודשי.
8. ממוצע הכנסותיו של התובע בשני הרבעונים הגבוהים בתקופה הקובעת בחודשים אפריל - יוני 2004 וינואר - מרץ 2005, עומד על סך של 28,770.5 ש"ח.
הכנסותיו של התובע ב-90 הימים לאחר ה"תאריך הקובע" בחודשים אוקטובר - דצמבר 2005, עומדות על סך של 8,188 ש"ח.
על כן, הצמצום בהכנסותיו של התובע הינו בשיעור של 71.54% וזאת לפי החישוב: (100% * 8,188/28,770.5 - 100).
9. ההכנסה לאחר התאריך הקובע הינה הכנסה במשך 90 ימים רצופים. ההכנסה הקובעת לגבי עובד שכיר היא הכנסה ממוצעת לרבעון המחושבת מתוך 2 רבעונים שבחר העובד, מתוך 18 חודשים שקדמו לתאריך הקובע.
10. חישוב חודשי אינו עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 195 לחוק. חישוב חודשי ישלול זכויות של נכים רבים שלא כדין ובניגוד לכוונת המחוקק.
11. התובע חזר לעבודה באמצע חודש 12/05 והשתכר שכר בסך של 2,800 ש"ח בלבד. בשל שכרו הנמוך הוסיף לו המעביד באופן חריג מענק ופרמיה מפעלית.
12. חישוב חודשי במקום חישוב רבעוני מנוגד להסכמת הצדדים בערעור, מנוגד לפסה"ד שנתן תוקף להסכמת הצדיים, מנוגד לתכלית החוק ולסעיף 195 לחוק ומנוגד להוראות והגדרות החישוב עפ"י התקנות.